דור ויינברג, עו"ד 036098833
פיצויים לנפגעי תאונות-דרכים
מינוי מומחים רפואיים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים:
ישנו פתגם עתיק יומין האומר כי " העניים זקוקים ליד אך הם מקבלים אצבע".
במה אמורים דברי?
על מנת להוכיח נזק גופני בביהמ"ש, על התובע (להלן : "הנפגע") לשכנע את ביהמ"ש כי יש צורך למנות מומחה רפואי (להלן: "המומחה") בתחום נזקו על מנת שהמומחה יכתוב חוות-דעת רפואית לגבי נכותו של הנפגע.
בעבר, המצב המשפטי היה שהנפגע (קרי התובע) חייב היה ע"פ החוק ותקנותיו להפקיד בביהמ"ש פקדון להבטחת שכרו של המומחה. רק במידה שבסופו של הליך יוכח שקיימים אי-אילו אחוזי נכות לנפגע, אזי יקבל הנפגע החזר שכר טרחת המומחה מחברת הביטוח.
פועל יוצא של פרוצדורה זו הינו כי נפגעי תאונות-דרכים קשיי יום, לא יכלו להוכיח את נזקיהם הגופניים כי לא היה להם כסף לשלם לצורך חוות דעת רפואית וכך נוצר מצב אבסורדי שרק נפגעי תאונות בעלי ממון יכלו לממש את זכותם המשפטית ולהוכיח את נזקיהם בביהמ"ש.
ביום 24.03.09 ניתנה החלטה ע"י ביהמ"ש העליון מפי כבוד השופט ריבלין אשר "אישרר" פרוצדורה תמוהה זו (רע"א 4915/08 ביטוח חקלאי נ' דר' וסילבסקי) בפוסקו שרק במקרים חריגים בהם מתברר מעל לכל ספק כי קיימת נכות לנפגע פועל יוצא של התאונה, תשלם חברת הביטוח את פיקדון שכר טירחת המומחה.
ביום 23.07.09 שונתה ותוקנה תקנה 7(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) (ויש לומר שבצדק) כלהלן:
"בית המשפט או הרשם יורה לבעלי הדין או למי מהם, להפקיד סכומי כסף שיקבע בית המשפט או הרשם, כפיקדון להבטחת שכרו של מומחה".
המצב המשפטי לאחר התיקון הינו שביהמ"ש יחליט על סמך המרשמים הרפואיים אותם צרף הנפגע לכתב תביעתו, האם הנפגע ו/או חברת הביטוח (הנתבעת) יצטרכו לשלם את הפיקדון.
כלומר באם ביהמ"ש ישוכנע כי ישנה סבירות לנכותו של הנפגע כתוצאה מהתאונה נשוא הדיון תשלם חברת הביטוח את הפיקדון ולהיפך.
לסיכומו של דבר
יש לברך על תיקון התקנה דלעיל שפותח את שערי ביהמ"ש גם לנפגעי תאונות דרכים דלי אמצעים שאילו היו צריכים לשלם את פקדון שכר טרחת המומחה, הללו לא היו ממשים את זכותם לפיצויים עבור נזקיהם.
פיצויים לנפגעי תאונות-דרכים
מינוי מומחים רפואיים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים:
ישנו פתגם עתיק יומין האומר כי " העניים זקוקים ליד אך הם מקבלים אצבע".
במה אמורים דברי?
על מנת להוכיח נזק גופני בביהמ"ש, על התובע (להלן : "הנפגע") לשכנע את ביהמ"ש כי יש צורך למנות מומחה רפואי (להלן: "המומחה") בתחום נזקו על מנת שהמומחה יכתוב חוות-דעת רפואית לגבי נכותו של הנפגע.
בעבר, המצב המשפטי היה שהנפגע (קרי התובע) חייב היה ע"פ החוק ותקנותיו להפקיד בביהמ"ש פקדון להבטחת שכרו של המומחה. רק במידה שבסופו של הליך יוכח שקיימים אי-אילו אחוזי נכות לנפגע, אזי יקבל הנפגע החזר שכר טרחת המומחה מחברת הביטוח.
פועל יוצא של פרוצדורה זו הינו כי נפגעי תאונות-דרכים קשיי יום, לא יכלו להוכיח את נזקיהם הגופניים כי לא היה להם כסף לשלם לצורך חוות דעת רפואית וכך נוצר מצב אבסורדי שרק נפגעי תאונות בעלי ממון יכלו לממש את זכותם המשפטית ולהוכיח את נזקיהם בביהמ"ש.
ביום 24.03.09 ניתנה החלטה ע"י ביהמ"ש העליון מפי כבוד השופט ריבלין אשר "אישרר" פרוצדורה תמוהה זו (רע"א 4915/08 ביטוח חקלאי נ' דר' וסילבסקי) בפוסקו שרק במקרים חריגים בהם מתברר מעל לכל ספק כי קיימת נכות לנפגע פועל יוצא של התאונה, תשלם חברת הביטוח את פיקדון שכר טירחת המומחה.
ביום 23.07.09 שונתה ותוקנה תקנה 7(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) (ויש לומר שבצדק) כלהלן:
"בית המשפט או הרשם יורה לבעלי הדין או למי מהם, להפקיד סכומי כסף שיקבע בית המשפט או הרשם, כפיקדון להבטחת שכרו של מומחה".
המצב המשפטי לאחר התיקון הינו שביהמ"ש יחליט על סמך המרשמים הרפואיים אותם צרף הנפגע לכתב תביעתו, האם הנפגע ו/או חברת הביטוח (הנתבעת) יצטרכו לשלם את הפיקדון.
כלומר באם ביהמ"ש ישוכנע כי ישנה סבירות לנכותו של הנפגע כתוצאה מהתאונה נשוא הדיון תשלם חברת הביטוח את הפיקדון ולהיפך.
לסיכומו של דבר
יש לברך על תיקון התקנה דלעיל שפותח את שערי ביהמ"ש גם לנפגעי תאונות דרכים דלי אמצעים שאילו היו צריכים לשלם את פקדון שכר טרחת המומחה, הללו לא היו ממשים את זכותם לפיצויים עבור נזקיהם.
דור ויינברג, משרד עורכי דין